top of page
סיפורים מהרחוב
ברוכים הבאים ל״סיפורים מהרחוב״, הבלוג של ״בואונדבר דמוקרטיה״. הסיפורים שמופיעים פה מתפרסמים מדי שבוע בקבוצת ווטסאפ ייעודית בשם ״החברים של בואונדבר״.
מאז פברואר '23, המתנדבים שלנו יוצאים לרחוב כל יום שישי, מחלקים פרחים ויוזמים שיחות עם אנשים - על הרפורמה/הפיכה, אבל גם על דברים אחרים: על החיים שלהם ושלנו, על העבר המשותף שלנו במדינת ישראל, ועל החששות והתקוות שלנו לגבי העתיד המשותף שלנו כאן.
למה אנחנו עושים את זה? איך זה עובד? מה זה משיג?
על השאלות האלו אנחנו עונים כאן, באמצעות הסיפורים והחוויות של המתנדבים.
אם עובדות לבדן לא עושות את העבודה, מה כן גורם לאנשים לשנות עמדה?
🌷 ״רציתי להראות לו את הכתבה בטלפון, אבל הוא אמר שזה בטוח שקר.״ (דוכן מודיעין) אחת ההנחות הראשונות שמתנפצות כשמתחילים להתנדב בדוכן זו ההנחה ש״אם הם רק ידעו את מה שאני יודעת, הם יראו שאני צודקת ויסכימו אתי״. במובן הזה, החוויות שלנו ברחוב מאששות את מה שחוקרי המוח והחברה כבר גילו: ההצגה של עובדות נגדיות לא מספיקה כשלעצמה כדי לשנות דעה, עמדה או תפיסה. אז מה עושים? איך מתקדמים? השבוע נשתף סיפורים שעונים על השאלה: אם עובדות לבדן לא עושות את העבודה, מה כן גורם לאנשים לשנות עמדה? -
למה דווקא בשיחות שאומרים בהן דברים ממש קשים שווה להישאר?
שלום לכולם 🌷 בפוסט אחר כתבנו שאחת המטרות של הדוכנים של "בואונדבר" היא לייצר מרחב בטוח בו מותר להביע כל דעה. אבל אחת מהשאלות ששואלים אותנו הרבה היא: מה אם מי שעומד מולי אומר משהו שקשה לי לשמוע? שאני ממש לא מסכימה אתו? שמרגיש לי פוגעני או פסול? משהו שלדעתי צריך להיות "אסור" להגיד או לחשוב אותו? בפוסט הזה נשתף סיפורים שמראים למה דווקא השיחות שמתחילות עם אמירות כאלו הן אלו שהכי כדאי לנו למצוא דרך להמשיך אותן; כי אם מנהלים אותן נכון, הן נגמרות במקום אחר לגמרי מאיפה שהתחילו.
למה חשוב שיהיו מקומות ברחוב בהם מותר לאנשים להגיד הכל?
יש תופעה שחוזרת באופן די קבוע בכל הדוכנים. הנה כמה דוגמאות: 🌷 ״שוחחתי עם אישה שסיפרה על החרדות שלה מהמצב, על האכזבה שלה מנתניהו (שהיא הצביעה לו), מחוסר ההחלטות, מזה שלא רואים יעדים ברורים. בסוף השיחה אמרה שהיא שמחה שהיה לה למי לספר את חששותיה כי היא נמצאת בסביבה שקשה לה לדבר עליהם." 🌷 ״בשבוע שעבר שמעון מהמאפייה הביא את אחותו לדוכן כדי לפגוש אותנו ולקחת פרח. היא עובדת במתחם שרונה וסיפרה לי ששם היא מרגישה מאוד לא בנוח להביע את הדעות שלה ליד כל הלקוחות הקפלניסטים." - - - ישר
למה חשוב לדבר בדוכן גם על החיים האישיים?
העבודה בדוכן חושפת אותנו לא רק למגוון של דעות, אלא גם למגוון של חוויות. היא מפגישה אותנו עם אנשים שאחרת אולי לא היינו רואים או שומעים אותם, ומעודדת אותם לדבר אתנו על החיים האישיים שלהם. השאלה שלנו השבוע היא: למה זה חשוב? למה חשוב לדבר בדוכן לא רק על פוליטיקה, אלא גם אחד על השני? לפעמים השיחה עם מישהו שהחיים שלו מאוד שונים משלנו נותנת פתאום הזדמנות "לצאת מעצמנו" ולראות את הדברים – ואת עצמנו - מזווית קצת חדשה. הנה, למשל, סיפור ששיתפה מתנדבת בבת ים בינואר: 🌷 "הייתה לי שיחה
על מה חשוב לדבר לפני שיהיו בחירות?
בשיאה של המחאה, נוצרה בקרב המשתתפים בה תחושה קצת מטעה שהנה, הציבור הליברלי שהיה רדום 20 שנה התעורר, ורק צריך לתת לו הזדמנות להשמיע שוב את...
יש עם מי לדבר?
זו חוויה שהייתה לכולנו: אנחנו מספרים למישהו שאנחנו עומדים ברחוב עם פרחים בימי שישי ומזמינים את העוברים והשבים לשיחה, והוא מיד מרים גבה...
למה אנשים סולדים מהמילה "דמוקרטיה" ואיך משנים את דעתם?
לפעמים קורה לנו בדוכן דבר כזה: 🌷 ״אשה אחת כבת חמישים, שנראתה קשת יום, שמחה לקחת פרח, אך כשהושטתי לה את הגלויה היא הפליטה 'דמוקרטיה? לא תודה' והחזירה את הפרח." 🌷 ״המשוחח הראשון שלי אתמול בדוכן בבית שמש. בסוף השיחה, לפני שביקש רשות להצטלם איתי, הודה שהמילה דמוקרטיה על החולצה הרתיעה אותו בהתחלה, אבל הוא שמח על השיחה, וביקש מאשתו לוודא שרואים את ה'דמוקרטיה' כמו שצריך בתמונה." השבוע נשתף סיפורים שעוסקים בשאלה: למה אנשים נרתעים מהמילה "דמוקרטיה", ואיך השיחה אתנו יכולה לשנות את דע
למה חשוב שדוכן יגיע שוב ושוב לאותו מקום?
אחת מהשאלות ששואלים אותנו הרבה היא, "מהי הצלחה מבחינתכם?" "איך אתם יודעים שהשפעתם?" זו שאלה שיש לה יותר מתשובה אחת, אבל אחת התשובות החשובות היא: "אם אותו אדם חוזר לדבר אתנו שוב ושוב, זאת הצלחה". למה זאת הצלחה? את זה מדגימים הסיפורים השבוע, שעונים על השאלה: למה חשוב להגיע שוב ושוב לאותו מקום, ולדבר עם אותם אנשים? - - - השבוע נשתף שני סיפורים של מאיה מהדוכן ברחובות, שממחישים למה קשר קבוע ומתמשך עם "לקוחות חוזרים" הוא אחד המפתחות לשיטה של בואונדבר. 🌷 ״אחת עם שאול - לקוח
למה מתחילים שיחה על דמוקרטיה עם השאלה "מה חשוב לך"?
השיטה של "בואונדבר" מבוססת מאוד על שאילת שאלות, ועל יחס של מעט דיבור מול הרבה הקשבה. הראינו כבר איך השיטה הזו מאפשרת לנו ללמוד דברים חשובים על בני השיח שלנו בדוכנים, ולבנות אתם יחסי אמון שמהווים בסיס יציב להמשך השיחה. אבל השיטה גם תורמת לשיחות שלנו באופן הרבה יותר ישיר, כי היא עוזרת לנו לחבר אותן לדברים שבאמת מעסיקים את האנשים שאנחנו מדברים אתם – לדברים שהם תופסים אותם כחשובים. השבוע נדגים מה בדיוק זה אומר בעזרת שיחה אחת ארוכה, שעונה על השאלה: איך שיחה שמתחילה עם השאלה "מ
בואו לנסות!
התקווה מחכה לכם ברחוב
bottom of page