למה חשוב לדבר בדוכן גם על החיים האישיים?

העבודה בדוכן חושפת אותנו לא רק למגוון של דעות, אלא גם למגוון של חוויות. היא מפגישה אותנו עם אנשים שאחרת אולי לא היינו רואים או שומעים אותם, ומעודדת אותם לדבר אתנו על החיים האישיים שלהם.

השאלה שלנו השבוע היא: למה זה חשוב? למה חשוב לדבר בדוכן לא רק על פוליטיקה, אלא גם אחד על השני?

לפעמים השיחה עם מישהו שהחיים שלו מאוד שונים משלנו נותנת פתאום הזדמנות "לצאת מעצמנו" ולראות את הדברים – ואת עצמנו - מזווית קצת חדשה.

הנה, למשל, סיפור ששיתפה מתנדבת בבת ים בינואר:

🌷 "הייתה לי שיחה מעניינת עם אישה רוסייה. היא עובדת כמנקה במשרד בת״א (כנראה הייטק). הם עשו אתמול מסיבה והיא מאוד הרגישה את הבזבזנות - שנקנה ונזרק המון אוכל והמון אלכוהול. זה הרגיש לה מאוד לא לעניין כשיש מפונים מהצפון והדרום, ומלחמה ומשבר כלכלי.״

בעקבות השיחה הזו, המתנדבת כתבה:

🌷 ״אני לא יודעת כמה ההוצאות על המסיבה במשרד באמת היו משנות ורוב הסיכויים שהמשרד שלה תורם כסף גם למאמץ המלחמתי, אבל מה שהיא אמרה פתאום הבהיר לי איך זה בטח מרגיש בשבילה - אישה שמגיעה מבת ים כדי לנקות סביבם את המשרד, שעסוקה בהישרדות ובלספק צרכים בסיסיים, ורואה את כל הכסף הזה יוצא על אוכל שלוקחים ממנו ביס וזורקים לפח. עוזר קצת להבין אולי מאיפה מגיעה התחושה שהקהל שמזוהה עם המחאה 'מנותק' ו'מתנשא' ו'פריבילג' (?) לא יודעת. אבל עורר בי מחשבה."

 -  -  -

שיחות על חוויות אישיות יכולות גם ללמד אותנו הרבה על חלק מהכעסים והמטענים הרגשיים שמזינים את אווירת הפילוג והחשדנות בישראל, ולעזור לנו להבין מה אפשר לעשות כדי להתחיל להתמודד אתם.

הנה, למשל, סיפור של מתנדב מאור עקיבא על שיחה מאוד אישית שניהל עם אלון, איש בן כשישים שהוריו עלו ממרוקו. הוא סיפר על שינוי חד שחל בשיחה אחרי ששניהם הלכו יחד לדוכן של חב"ד והניחו תפילין:

🌷 "זהו. ירדו הטונים, והייתה שיחה שבה נהיה ברור לאלון שאנחנו שייכים לאותו צד. משלב הנחת התפילין ולכל אורך השיחה אלון סיפר לי הרבה דברים, כולל את הסיפור הזה:

אלון למד בבית הספר אשכולות, שנמצא ב׳מושבה׳. בגיל 12, אלון אמר לדפנה חברתו לכיתה שגרה ב׳מושבה׳ שהיא מוצאת חן בעיניו והיה רוצה שיהיו חברים. דפנה הסבירה שאצלה בבית הבהירו שאסור להתחבר עם אנשי ה׳שיכון׳ שהם ׳לא לרמתה׳.

השנים עברו, ואלון הגיע למפגש מחזור, שבו נעמדה דפנה וסיפרה את הסיפור ואמרה שהיא מצטערת ושבעצם ההפסד היה שלה כי אלון הוא איש חם עם ערכים מצוינים, ולתשבחות הצטרפו נשים נוספות שהיו איתם יחד בכיתה."

הסיפור הזה היה רגע מכונן עבור המתנדב. הוא כתב:

🌷 "אני מכיר סיפורי קיפוח כל חיי. שני הורי עלו ממרוקו ורבים מבני המשפחה שלי עלו לארץ משנות הארבעים ועד שנות השישים. אבל כל סיפורי הקיפוח תמיד היו קשורים לעבודה.

פתאום, סיפור אחד על נער ונערה הפיל לי את האסימון, על ביטחון צעיר של נער, שמתפתח לאיש שמרגיש כל הזמן שלא סופרים אותו. הוא לא חלק ממוקדי הכוח. לא סופרים את הערכים שלו. לא סופרים את הקול שלו בקלפי...

אז למה חשוב שנתמיד? למה עושים לנו מבחני כניסה וברגע שנכנסנו ואנחנו מתמידים מקבלים אותנו בברכה? אולי כי הבסיס זה שאנחנו קודם כל מראים לאנשים שאנחנו כן ׳סופרים׳ אותם, שהם חשובים!"

-  - -

המסקנה הזו עולה במפורש גם בסיפור אחד אחרון, של מתנדב מהדוכן ברחובות, על השיחה שלו עם "בני מחנות התיקים". בסיפור הזה, רואים בכמה רבדים שונים ההיכרות האישית תורמת לתקשורת - איך בלעדיה לפעמים קשה לנו להבין למה אנשים מתכוונים, וגם איך הם רואים ומבינים אותנו:

🌷 "אנחנו כבר ממש נהיינו חברים, אז ישבנו ודיברנו ארוכות. הוא סיפר לי על הילדות שלו באיראן ועל חוויית האנטישמיות שם.

בשלב מסוים הגיעה לקוחה ודיברה אתנו, האשימה את השמאל שלכולם יש בתים בחו"ל. ניסיתי לומר לה שלא (אני לדוגמה), לשאול כמה שמאלנים כאלה היא מכירה, כלום לא עזר. היא נשארה בשלה.

למרות שהזדהיתי כשמאלני לצורך ההיכרות, בני הדגיש בפניה שאני לא ימין ולא שמאל אלא קודם כל אדם עם לב טוב וחשיבה עצמאית.

אחר כך בני הסביר לי שלא מדובר ממש בבתים, אלא שהיא התכוונה שאנחנו לא ממש מחוברים לארץ. איכשהו יותר מעליב, אבל לפחות הבנתי אותה.

הוא אמר באותו עניין שהרבה פעמים אנשים צועקים עלינו כי הם לא מוצאים את המילים להביע את עצמם, אז מפצים על זה בטונים. המליץ לי להקפיד לדבר עם אנשים בשפה שלהם ולא מעל הראש שלהם.

הוא דיבר על זה שגם יהודים וגם איראנים מקבלים כוח מהמסורת כי הם נשענים על חוכמת העבר. באותה נשימה אמר שסיפורים באותם מפגשים קהילתיים עם מנהיגי דת גם יכולים להוביל אנשים לקנאות דתית וטרור, תלוי בסיפורים שמספרים. רק גירדנו את פני השטח במה שמפריע לו בהתנהלות המדינה - התחושה של דריסה ע"י בג"ץ לדוגמה.

הרגע הכי משמעותי בשיחה עם בני היה כשהוא דיבר על כך שמישהו עם ההשכלה שלי מדבר עם מישהו בהשכלה שלו (ניסוח שלו) ומוצא בדבריו ערך. זה היה מאוד משמעותי מבחינתו - שרואים אותו."

-  -  -

אהבתם את הסיפור? אתם מוזמנים להמשיך לשתף!

מכירים אנשים שהיו מתעניינים בסיפורים שלנו? תזמינו אותו לקבוצה: https://chat.whatsapp.com/IO9oVi9oeCzG8hpWWRt1pV  

רוצים לבוא להתנסות? או רק לבקר בדוכן? צרו קשר פה: https://forms.gle/L6MQerhDcjCLuL7k8

עוד תמונות וסיפורים מהדוכנים אפשר למצוא גם בעמוד הפייסבוק:

https://www.facebook.com/letstalk.democracy

תודה שהצטרפתם!