דמוקרטיה זו קודם כל שיחה

​דמוקרטיה זו דרך לנהל חיים משותפים, וכדי לעשות את זה חייבים שיחות. שיחות הן האמצעי שעומד לרשותנו כדי לקבוע סדרי עדיפויות, למצוא פתרונות, ולהגיע להסכמות.

​​​​כשמועמד רוצה להתמודד על תפקיד ציבורי הוא צריך לדבר עם הציבור, בחוגי בית, מפגשים ברחוב ועוד. זאת שיחה.

כשאקטיביסטית רוצה לשנות משהו במרחב, לשפץ גן שעשועים, לקדם יוזמה של בריכה ציבורית בישוב שלה, היא צריכה לשכנע עוד אנשים לתמוך ביוזמה כדי שיחד ישכנעו את הרשות המקומית שזו מטרה ראויה להשקיע בה. גם זו שיחה.

כשנושא משרה ציבורית מתבטא באופן לא ראוי, וקמה עליו סערה ציבורית - גם זו שיחה.

שיחה היא גם כלי חשוב להתמודדות עם מחלוקות ואתגרים חברתיים. בישראל לא חסרים לנו כאלה, אז זהו כלי שאנחנו חייבים לתרגל את השימוש בו. ​

​​

​

ואיך נראת שיחה על דמוקרטיה? ​

ֿ​​כשכול צד בשיחה מרגיש שקולו יישמע ושהצד השני מכבד אותו ומכיר בלגיטמיות של עמדותיו, אפשר לדבר על כל מיני נושאים שמשפיעים מאוד על התפקוד של הדמוקרטיה בישראל.

​אחת מהמטרות של השיחות שלנו זה לאתגר את הגבולות של פוליטיקת הזהויות הישראלית ולעודד את כולנו לחשוב אחרת על איפה אנחנו מותחים את הקווים בין "אנחנו" ו"הם". 

​​עוד מטרה שלנו היא לשאול שאלות שמאתגרות הנחות סמויות ומעודדות את בני השיח שלנו לעצור ולחשוב על מה שהם אומרים וחושבים, ועל תהליך החשיבה שהוביל אותם לחשוב ולהגיד את זה.

 

אנחנו שואלים שאלות כמו: האם "אחדות" זה אותו דבר כמו "אחידות"?

למה בדיוק אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים "ימין" ו"שמאל"?

מה זה בכלל "דמוקרטיה"? מה המונח הזה כולל? מהם הרכיבים שלו ולמה הם חשובים? איך הם מתחברים לחיי היומיום שלנו פה בישראל ולעתיד שאנחנו רוצים שיהיה לנו פה?

מה צריכות להיות הציפיות שלנו מהשלטון שלנו?מנבחרי הציבור? ומעצמנו כאזרחים?​