top of page

אם עובדות לבדן לא עושות את העבודה, מה כן גורם לאנשים לשנות עמדה?

  • לפני 3 ימים
  • זמן קריאה 4 דקות

🌷 ״רציתי להראות לו את הכתבה בטלפון, אבל הוא אמר שזה בטוח שקר.״ (דוכן מודיעין)


אחת ההנחות הראשונות שמתנפצות כשמתחילים להתנדב בדוכן זו ההנחה ש״אם הם רק ידעו את מה שאני יודעת, הם יראו שאני צודקת ויסכימו אתי״. במובן הזה, החוויות שלנו ברחוב מאששות את מה שחוקרי המוח והחברה כבר גילו: ההצגה של עובדות נגדיות לא מספיקה כשלעצמה כדי לשנות דעה, עמדה או תפיסה.


אז מה עושים? איך מתקדמים?

השבוע נשתף סיפורים שעונים על השאלה: אם עובדות לבדן לא עושות את העבודה, מה כן גורם לאנשים לשנות עמדה?

 -  -  -

מיכל מדוכן נתניה סיפרה:

🌷 ״אשה מבוגרת ומטופחת לקחה פרח, אמרה שהיא בעד לדבר והלכה. אחרי כמה דקות חזרה ופתחה בשיחה. היא אמרה: ׳נראה לך הגיוני שבמדינה יש רשות אחת שנבחרת כל 4 שנים, ורשות אחרת שממונה לכל החיים והאנשים ברשות הזו בוחרים את האנשים החדשים?׳ אמרתי שלא, זה לא הגיוני, אבל אם היא מדברת על הרשות השופטת בישראל - היא לא בוחרת את עצמה, אלא יש וועדה שבוחרת את השופטים החדשים.

׳ומי בוועדה?׳ היא שאלה.

עניתי: ׳נציגים מהממשלה, מהכנסת, מהרשות השופטת, מעורכי הדין׳.

׳מעניין׳, היא אמרה, ׳לא ידעתי. אבל רוב השופטים הם שמאלנים׳.

׳גם זה לא נכון׳, אמרתי, ׳לדוגמה, יש בין השופטים יותר כאלה שגרים בשטחים מחלקם באוכלוסייה׳.

׳לא יכול להיות׳, היא אמרה.

׳בואי נבדוק׳, הצעתי, ונכנסנו לרשימת השופטים, אבל היא אמרה שאי אפשר לדעת.״

-  -  -

המשוחחת הזו לא הייתה עוינת כלפי מיכל, ומאוד שמחה לדבר, אבל בכל זאת התקשתה להאמין למידע שסתר את מה שהיא רואה בו ׳אמת׳.


ובכל זאת, באותה שיחה, עם אותה אשה, גישה אחרת דווקא כן הניבה תוצאה שונה:

🌷 ״׳אני רוצה להגיד לך משהו שלא תאהבי לשמוע׳.

׳נשמע׳, אמרתי, ׳אני יודעת להכיל׳.

׳כהנא צדק׳, היא אמרה בשקט.

׳במה לדעתך הוא צדק?׳

׳שצריך לגרש מכאן את כל הערבים. הם שונאים אותנו ורוצים להרוג את כולנו׳.

׳כל הערבים?׳ שאלתי, ׳גם הרופא הערבי כאן בקופת חולים? והרוקח בבית המרקחת?׳

׳לא, הם בסדר, אבל כל הערבים בשטחים ובעזה.׳

׳את בטוחה שכולם? וחוץ מזה, מה תעשי? איך תגרשי אותם?׳

׳את בטח בעד שתי מדינות׳, היא אמרה.

׳אני לא רואה אפשרות אחרת׳, עניתי, ׳את מעדיפה מדינה אחת לכולם? כלומר שנהפוך את עזה לחלק ממדינת ישראל?׳

׳לא, עזה שתהיה מדינה שלהם אבל בלי צבא ובלי שדה תעופה ובלי יכולת לפגוע בנו.׳

׳ובלי שלטון החמאס׳, הוספתי והיא הסכימה.

על השטחים, סיכמנו, נדבר בפעם אחרת...״

-  -  -

השיחה של מיכל מדגימה דרך אחת חשובה להתמודד עם מחסום העובדות: לשאול שאלות. כשנותנים לאנשים לבצע לבד מהלך של בירור וחשיבה, זה מוריד מאוד את ההתנגדות לשינוי, כי אנשים מקבלים בקלות רבה יותר מסקנות אם הם הגיעו אליהן בעצמם.

-  -  -

שאלות הן אמצעי חשוב, אבל הן לא התשובה היחידה. גם לעובדות יש תפקיד משמעותי בדוכן, אבל השאלה היא, מהם התנאים שמאפשרים לדבר עליהן? 

רכיב אחד חשוב מאוד הוא מקור העובדה. כלומר, כשאנחנו מספרים לבן השיח משהו שמבוסס על ניסיוננו האישי, אנשים לרוב מאמינים לנו שהוא נכון.


יונת מדוכן בית שמש, למשל, שיתפה דוגמא מאוד נפוצה:

🌷 ״האיש שדיברתי אתו טען שהמפגינים ממומנים, כי אף אחד לא היה יוצא להפגין כל כך הרבה זמן בלי שישלמו לו. עניתי שאני מפגינה כל שבוע כבר שנה וחצי מדם ליבי. כי אני דואגת ולא ישנה בלילה, כי אני מרגישה שהממשלה מובילה אותנו למלחמה כושלת ותמידית ואולי גם לדיקטטורה. הוא התרכך מאוד ואמר לי, ׳באמת אל תדאגי. כל הכבוד לך שאת כל כך דואגת למדינה׳.״

-  -  -

למפגש האישי – פנים אל פנים – יש המון כוח. אפילו שיחה אחת לרוב מספיקה כדי להבהיר לבני השיח שאנחנו אנשים ישרים, שדואגים בכנות לשלומה של המדינה. לכן, כשאנחנו מספרים על החוויות והרגשות האישיים שלנו, הם מקשיבים - ומאמינים.

האמון הבלתי-אמצעי הזה שנוצר בדוכן הוא בסיס שאפשר, עם הזמן, לבנות עליו. לכן הרכיב המשמעותי השני הוא משך ההיכרות.

-  -  -

בדוכנים הוותיקים והמבוססים יותר שלנו, אנשים מגיעים במיוחד, שוב ושוב, כדי לדבר אתנו. ואלו שעושים את זה כבר מגיעים עם נכונות ורצון לשמוע מאתנו עובדות ונקודות מבט שאליהם עוד לא נחשפו.


ערן מדבר עם משוחח קבוע בדוכן ברמת גן
ערן מדבר עם משוחח קבוע בדוכן ברמת גן

יעל מדוכן רמת גן סיפרה:

🌷 ״בעמידר ערן הוא סלבריטי וכולם מכירים אותו ומעריכים אותו.

הגיע גבר דתי כדי לדבר עם ערן, ובינתיים דיבר גם איתי, שיחה שנמשכה מעל שעה. השיחה נפתחה בצער משותף על הקרע בעם והוא הצהיר שזה כישלון של נתניהו ולכן עליו ללכת, אחרי המלחמה או במועד הבחירות.

׳איזה מנהיג היית רוצה?׳, שאלתי.

׳מנהיג מאחד שדואג לכולנו, שיעשה ממשלה בלי הקיצוניים׳.

הסכמנו שהקיצוניים מימין הם עוצמה יהודית. הקיצוני משמאל הוא לדעתו יאיר גולן, כי הוא מדבר נגד המתנחלים. כשדייקתי שגולן מדבר נגד הקיצוניים שלוקחים את החוק לידיים, הוא הוקיע בפה מלא את כל האירועים האלימים האחרונים, אבל טען כנגד השופטים והפשיטה על הבסיס עם שוטרים רעולי פנים.

הסברתי לו את הרציונל - להגן על השוטרים הצבאיים מפני הקיצוניים - והוא הזדעזע שיש פחד מפני הקיצוניים מימין. שיקפתי לו כמה מפחידים אנשים, שבשם אידיאולוגיה דתית או אחרת, רואים את הזולת כאויב שיש לחסל. הוא קשר את הפחד (הלא ריאלי לדעתו) למחאת הנשים ומיצג סיפורה של שפחה. סיפרתי לו כמה נפגע מעמד הנשים בממשלה הזאת בשל הדרת נשים מכל מוקדי ההחלטה. הוא לא היה מודע לזה.

נפרדנו בזה שהודה על השיחה כי היא נותנת לו נקודת מבט חדשה שאינו מכיר.״

-  -  -

לשנות את דעתנו זה לא דבר קל. העמדות של אנשים על נושאי המחלוקת בישראל עטופות במטענים רגשיים ופוליטיים, ובשכבות מורכבות של קשרי זהות ונאמנות. כדי לעבור את המחסומים האלו צריך קשב, סבלנות והתמדה - אבל זה אפשרי; זה הכרחי; וזה משתלם.

תגובות


bottom of page